לוגו
[email protected]
054-4802536

על התהליך

על התהליך

החלטת להפקיד את האוצר היקר והחד-פעמי שלך – עלילת חייך, זו שמתנגנת אצלך כבר לא מעט זמן – בידיים הבטוחות, המומחיות והמומלצות שלנו, ועכשיו נוכל לפצוח יחד בדרך המשותפת החווייתית והמקסימה, שתהפוך באופן המוצלח ביותר את סיפורך מסיפור שחשוב וראוי לסַפֵּר לסֶפֶר שחשוב וראוי להיקרא.

ומכאן התהליך הולך כך:​

  • ​אנחנו עורכים בירור משותף של המטרות, הצרכים, קהל היעד וזהות השירותים המבוקשים: בוחנים האם יש צורך בליווי כתיבה אישי ובבניית הספר מראשיתו; האם מועדף הליך של איסוף החומרים לכתיבת צללים; האם נדרשים עריכה יסודית, שכתוב הטקסט, חידוד התכנים, העמקת התחקיר, סידור המִבנה, שיפור הסגנון, השחזת ניסוחים, פיתוח העלילה, עיבוי הדמויות, שִכלוּל תחבולות ספרותיות והשבחת ההיבטים הספרותיים, או שמא נסתפק בעריכת ליטוש קלה בלבד; האם מתבקשות גם עריכת לשון והגהה; האם רצויים הפקת עיצוב גרפי, התקנה, דפוס והוצאה לאור. 
  • אחרי קריאת הטקסט שלך וקביעת מסלול התקשרות – כתב היד נערך ספרותית, תוך קיום דיאלוג משותף וקשר הדוק, הערת הערות, הצעת הצעות, ליבון תהיות ופתרון בעיות. 
  • הטקסט הערוך-ספרותית לתפארת עובר עריכת לשון מקצועית ויסודית. 
  • ומיד אחר כך הוא מוּגה הגהה דקדקנית ומוקפדת, ומתוקן עד לקבלת אישורך. 
  • בהפקת ספר ילדים – מעורבים גם מאייר מוכשר ומנקד מקצועי. 
  • בהפקת ספרים של אנשי ציבור – נדרש בחלק מהמקרים להעביר את כתב היד הערוך לצנזורה, לייעוץ משפטי ו/או לוועדת שרים. 
  • הקובץ הערוך ומוּגה של פנים הספר עובר לעימוד גרפי. 
  • עטיפת הספר מעוצבת על ידי מעצב גרפי מצוין, שגם מצרף את התקציר שנכתב לגב הספר ומטביע את ברקוד המספר הקטלוגי. 
  • הקובץ המעוצב של פנים הספר וקובץ העטיפה מוּגהים שוב ומותקנים לדפוס. 
  • הספר מודפס ונכרך בבית דפוס המצוי בקשרי עבודה איתנו (ולכן מחיריו אטרקטיביים) בפורמט ובמספר העותקים בהתאם להמלצתנו ולבקשתך.
  • הספר שלך יוצא מבית הדפוס בכמות העותקים המבוקשת, מוכן ומזומן למפגש המרגש בינו לבין הקוראים.
  • כל זכויות היוצרים וכל הרווחים ממכירת הספר שלך נשארים אצלך בלעדית לעַד. 
  • מתקיים דיאלוג מתמיד בינינו לאורך כל התהליך, מתוך אמונה בחשיבותו ובהכרחיותו לשביעות רצונך ולאיכות היצירה גם יחד. 
  • במקרה הצורך והרצון – אקשר אותך עם מפיץ ספרים מורשה לחנויות הספרים שאני עובדת מולו, וכן אפיק עבורך ספר דיגיטלי שיוצג לרכישה בפלטפורמות של חנויות הספרים הדיגיטליים באינטרנט, ואף אחבר אותך לחברות המתמחות בשיווק ופרסום דיגיטליים ובבנייה וקידום של דף הספר שלך בגוגל, בפייסבוק וביתר הרשתות החברתיות הרלוונטיות.
דוגמאות לתהליכי עבודה
יוסי ביילין | 67-11 עצות שסבא לא נותן

11-67 – עצות שסבא לא נותן | יוסי ביילין

תרומתי כעורכת הספר:

איזה אתגר! איזה כבוד, ואיזה עונג!  לשמחתי, הובהר מראש שמדובר בספר מסוג אחר, שיוסי לא יישא בו נאומים חוצבי להבות של אידיאולוגיה ערכית, וגם לא יספר בו את סיפור חייו. הבחירה משובבת הנפש שלו הייתה להשיא עצות של סבא אוהב ודואג לנכדתו המתבגרת. ולאגד את העצות במעין מדריך.

הטקסט הראשוני שפגשתי היה אוסף של קטעים קצרים בנושאים שונים, שכל אחד מהם נושא עצת-סבא-יוסי המופנית לנכדתו, בת האחת-עשרה, בגוף שני. בפגישתנו הראשונה נולד הפורמט הלא-שגרתי של ברכה לכל יום הולדת – עצה לכל שנה וגיל, על הרצף שבין אחת-עשרה (גיל הנכדה) לבין 67 (גילו של סבא-יוסי באותה עת).

תהליך העריכה הקיף בחירה, ברירה וסינון של קטעים ונושאי-עצות; הצעות לעצות נוספות מתחומי חיים רלוונטיים; סידור העצות והגילאים שבהם הן ניתנות ומתן כותרות מושכות לכל עצה וגיל; שכתוב הטקסט, עיבוי והעמקה שלו, בדגש על שילוב המשקל הסגולי והערך המוסף שיוסי מביא איתו – הן כסבא פרטי, חם וחכם, והן כיוסי ביילין הציבורי והמוּכּר.

במהלך העבודה המשותפת נפגשנו לכמה פגישות, וגם עבדנו מייל מול מייל – אני שולחת ליוסי בכל פעם כמה קטעים ערוכים, לעתים עם תוספות המוצעות על ידי, ובליווי שאלות והערות, והוא מחזיר אליי אותם עם תשובות לשאלותיי ועם תיקונים קטנים במידת הצורך. בסופו של תהליך נעים ומעשיר ידע ולב, נולד ספר מקסים – סולידי וצנוע, הטעון באנרגיות להבאת שלום עולמי לפחות.
האזרח כ' | כרמי גילון

האזרח כ׳ | כרמי גילון

תרומתי כעורכת הספר:

כבוד אדיר נפל בחלקי לערוך את ספרו (השני) של כרמי גילון, שלציבור הוא מוּכּר כראש השב"כ הראשון ששמו המלא נחשף לרווחה ואילו עבורי הוא התגלה פשוט כאדם נפלא מאין כמותו.

האמת היא שבכלל שימשתי כעורכת ראשית של ההוצאה לאור הגדולה שהוציאה את הספר, אך בשונה מרוב הספרים שעברו תחת ידי מתוקף תפקידי בהוצאה, שבהם ניהלתי את כל תהליכי התוכן, מקליטת המחבּרים בשיחות היכרוּת והתוויית שלבי העבודה, דרך בניית שלד הספר, הדרכת כותבי צללים והנחיה והכוונה של עורכים בפועל, ועד למעבר קפדני על עבודותיהם של עורכים לשוניים ומגיהים – במקרה הזה גם ערכתי את הספר בפועל.

עבודת העריכה התמקדה בתחילה בכל פרק בנפרד ולאחר מכן עסקה במסמך כולו כמכלול אחיד, שלם, זורם ובעל מסר. פה ושם צמצמתי כפילויות וחזרות מיותרות, פה ושם חידדתי נקודות חשובות, חתכתי והזזתי פסקאות ומשפטים למיקומים הגיוניים יותר מבחינת הקונטקסט, שיפרתי שפה וניסוחים, הידקתי, בדקתי, והצקתי לכרמי בשאלות ובהערות למיניהן, שהתשובות עליהן עזרו לשנינו להשביח את הטקסט – הן במבנה והן בתכנים.

אחד האתגרים הגדולים כאן היה לשזור את הסיפור האוטוביוגרפי של כרמי עם אמירותיו המדיניות והחברתיות באופן שייצר שטף קריאה אחיד ורציף, ללא עצירות מיותרות המודיעות שכאן מדובר בטקסט מסוג זה ואילו פה מדובר בטקסט מסוג אחר. אתגר אחר היה לשמור על עניין בכל פרק ופרק, ולשם כך בחרנו לנקוט בטקטיקה סיפורית (מבנה עלילתי של סצנה, שימוש בדיאלוגים, תיאורים מוחשיים ספציפיים). ומעל לכל – היה צריך לדאוג לכך שהדובר המדבר מבעד לשורות יהיה כרמי, הוא ולא אחר – נאמן למקור, לעמדותיו ולסגנונו.

תהליך עבודת העריכה עם כרמי, שהייתה שותפה לו יעל מירון הנהדרת, היה מרגש ורגיש, פורה ומפרה, מרתק ושואב, מעשיר דעת ולב. ונדמה לי שהתוצאה מדברת בעד עצמה.
הייתי בפריז וגם ברומא, זכרונות | אבי פזנר

הייתי בפריז וגם ברומא | אבי פזנר

תרומתי כעורכת הספר:

אבי – מענטש אמיתי, איש שיחה משכיל ונעים הליכות – הוא דיפלומט בחסד ואדם שיודע לספר סיפור. הוא גם יודע לתבל את העובדות באנקדוטות ססגוניות שופעות הומור וחן. היה לו חשוב לשזור בסיפור הדיפלומטי-ישראלי שלו, בין פגישותיו עם ברלוסקוני, שיראק, רייגן והאפיפיור, גם את סיפור חייו האישי, ולשם כך, ולצורך איגוד חלק ניכר מקורותיו הציבוריים והאישיים ב-406 עמודים של ספר מקסים שנקרא בנשימה אחת (לא כפראזה, באמת!), הוא השקיע בתהליך העבודה על הספר יותר משנתיים. גם אני כעורכת הספר השקעתי, ועוד איך. איך? בשמירה על שטף הטקסט כך שיסופר כסיפור זורם אחד ואחוד; בהצבת המבנה הנכון של הספר; בחידוד התכנים ובהשחזתם; בהכוונה לעיבוי ולתוספות מכאן ובהנחיה למחיקות והסרות משם; בהקפדה על כל פרט, שם, תאריך ואירוע ביסודיות של נמלה עמלנית; בהשבחת הניסוחים ובשיפור התחביר בדייקנות של נודניקית אמיתית. בין לבין גם סייעתי לאבי ולספרו לצלוח את אישוריהן של הצנזורה וועדת השרים, שמחויבים בהם ספריהם של כל מי שהיו אנשי ציבור בישראל, והכל – בדיאלוג פורה ומפרה בינינו, שבסופו של דבר הניב תוצר מרתק, מרגש ומהנה לקריאה, שהושק באירוע רב משתתפים.
ארבע יבשות, מטרה אחת | חיים וכטר

ארבע יבשות, מטרה אחת | חיים וכטר

תרומתי כעורכת הספר:

הרומן המדליק הזה הדליק לא רק אותי ואת חיים, אלא גם את הוצאת הספרים הגדולה בארצות הברית ומהגדולות בעולם – ברנס אנד נובל (barnes and noble), שהחליטה להוציאו לאור בתרגום לאנגלית. חתיכת כבוד!

לתרגום באנגלית קדמה עבודת עריכה מסיבית ומושקעת, שהפכה סיפור אמיתי לספרות מתח של ממש. לבסיס הסיפור הראשוני שחיים הביא איתו הוספנו דמויות, שלכל אחת מהן בנינו אישיות מורכבת וביוגרפיה ייחודית; בדינו שלל עלילות משנה בעלות היגיון וקוהרנטיות המתאימים למציאוּת של הספר, ושזרנו אותן זו בזו באופן שבו כל אחת מהן תורמת לבניית העלילה המרכזית; טווינו מרקמי יחסים מרתקים בין הדמויות; שתלנו רמזים מטרימים שמייצרים גירוי לקריאה; בנינו סצנות דרמטיות מפתיעות ומתח המתקדם בעריכה צולבת; חקרנו אירועים אקטואליים, עובדות היסטוריות ואווירה אותנטית בכל מקום וזמן שבהם מבקר הסיפור ושמהם הוא ניזון; ויצרנו ביחד רומן בנוי לתלפיות, הנקרא בנשימה אחת.

לשמחתי, חיים סמך עליי במיליון אחוזים ואִפשר לי יד חופשית להציע, לעבּות ולהתפרע במרחבי הדמיון – בגבולות האחראיים מבחינה ספרותית ומבחינה מוסרית, כמובן. אף שהוא נטה לסייג פה ושם במשפט השכיח בקרב מחבּרים: "אבל ככה זה היה במציאוּת", או בבּן-דוֹדוֹ "אבל לא ככה זה היה במציאות", הוא גילה שלספרוּת יש חוקים והיגיון משלה, גם אם אלה לא תמיד מתיישבים עם ההתרחשויות שאירעו באמת.

חיים החליט שהספר המשובח שלו צריך להגיע לקהל רחב ולא להישאר בגבולות ישראל, ויצר קשר עם הוצאת ברנס אנד נובל, שצירפה אותו לשורותיה המצוינות. גם את ההגהה המוקפדת והדקדקנית לספר בתרגומו לאנגלית עשינו אנחנו, כדי להגיש מוצר מוגמר ומושלם לענקית הספרים האמריקאית ולקוראינו בשפה האנגלית.
תאי אב | יובל קדוש

תאי אב | יובל קדוש

תרומתי כעורכת הספר:

מיובל קיבלתי כתב יד טעון ומרגש, הכתוב כיומן בגוף ראשון בשטף של מי שאי אפשר לעצרו; טקסט עתיר פרטים, הנפרשֹ על מספר רב של עמודים ונכתב בשפת דיבור ובזמן הווה. החיבור עם יובל היה מיידי, וכך גם עם סיפורו המטלטל ומעורר ההשראה. הוא הבין שכדי להפוך את כתב היד שלו לספר, הוא זקוק לעורך, ונתן בי אמון מוחלט.

האתגרים שלי כעורכת היו להעביר את הסיפור לשפת סיפורת, ועם זאת לשמור על סגנונו של המחבר; לצמצם כמעט למחצית את הטקסט הארוך, ועם זאת לא להחסיר אף פרט חשוב; למנוע מעידה ל"מוקשים" של התשת הקורא, של קלישאתיות בנאלית ושל לשון הרע; לשמור על מבנה סיפורי של מתח ורפיון, ועל חלוקה מבנית שתאפשר נשימות בין תתי הפרקים ובד בבד תייצר זרימה שוטפת של קריאה.

אחרי שערכתי כמה תתי פרקים ראשונים, יובל נתן לי את ברכת הדרך ואור ירוק להמשיך את עריכת הספר כולו. אחר כך עברנו לשלב התיקונים – יובל משיב על הערותיי ושאלותיי, ואני מתקנת בהתאם לדבריו, כשהכל נעשה תוך דיאלוג מתמיד בינינו, עד לאישור הסופי של הטקסט.

גם עימוד הספר נעשה בבוטיק שלי – על ידי המעצבת הגרפית המוכשרת תלמה אשר, כששתינו מקפידות על הגהה דקדקנית ויסודית ולא עושות הנחות לאף פסיק ומרווח.

את העטיפה ביצע סטודיו "גם וגם", ואילו אני הצעתי את הרעיון המרכזי שלה – בלון-לב שמחזיקה הילדה וצלו הוא צל של עמוד אינפוזיה.
מעלית אל הירח | מקוריאיו (אילן) מטוקו

מעלית אל הירח | אילן מטוקו

תרומתי כעורכת הספר:

אילן הוא סופר צעיר שכותב בדם לבו, במלוא מובן המילה. הוא גם אמביציוזי ונחוש, וקנה את לבי מיד בלהט ובמחויבות שלו לפרויקט הוצאת הספר, שהוא תיאר כבעל חשיבות עליונה עבורו. הלהט והמחויבות עברו אליי ודבקו בי בלי שביקש.

הטקסט שקיבלתי לידיי היה מסמך אישי חושפני הכתוב בסגנון ייחודי, וניכר בו שלמחבר חשוב לערב משלבי שפה – שפת דיבור עכשווית ושפה ספרותית גבוהה יותר. בלטו בו הרגישות והדיון העצמי המעמיק אל מחוזות הנפש, באופן פסיכולוגי ופילוסופי כאחד, ומעל לכל נצצו בו סצנות מציאותיות מצמררות משדה הקרב בלבנון, כמו גם מהקרבות בשכונה בין המשטרה לַחברים יוצאי אתיופיה וכן מקרבות אהבה פרטיים.

האתגרים הגדולים בעריכת הספר היו לחזק את הרצף הסיפורי שמייצרות הסצנות החזקות, ולשזור באופן מרתק, מרגש והשלכתי הווה ועבר, מציאות והזיה, קרבות מסוג אחד וקרבות מסוג אחר; לדאוג לקוהרנטיות הן ברמת העלילה והן ברמת המסרים, שכּן לא כל אמירת מחבּר "אבל ככה זה היה במציאוּת" מתיישבת עם סיפור ספרותי שנקרא על ידי קוראים שונים; לשמור שהן האירועים הדרמטיים והן אלה הבנאליים יסופרו בטוֹן אחיד, ביקורתי אך שקט ולא מתלהם, רגיש אך לא רגשן וקלישאתי; ללכת עם סגנון הכתיבה של המחבר ולשכללו; לשייף את המבנה והתכנים באופן שיקפיץ מתוך דפי הנייר תחושות כמו כאב, מגע, ריח ופגיעה; לשמור על האווירה המיוחדת שמעביר הספר; ולדאוג באופן אחראי לכך שאיש מהדמויות האמיתיות המככבות בספר לא ייפגע.

תהליך העריכה הספרותית היה מרתק. העבודה עם אילן הונעה לא מעט על ידי אסוציאציות: הוא נזכר בעניין חשוב מבחינתו, ומיד טלפן אליי כדי לבקש להכניסו כסיפור משנה נוסף; אני חשבתי לתרום משהו משלי, שיתחבר היטב ויעבה את העלילה, הסצנות או הדמויות, ומיד אימיילתי לו הצעה.

אחר כך עברנו לשלב הפקת הספר – העימוד הקפדני ועיצוב העטיפה, שאחרי ניסיונות לא מעטים מארחת על החזית שלה את אילן עצמו. בסופו של תהליך מצאתי שלמדתי המון – על תחושות הקיפוח של יוצאי אתיופיה המעוגנות במציאות הקשה, על משקאות וחומרים אסורים, על ייסורי אהבה, על חברוּת אמת, על התנהלות משרד הביטחון, על הלם קרב. וגם, ויותר מכל, על היכולת של מחבר צעיר להיות ממוקד מטרה, ולהשיג את היעד.
טרנטה דואה | דני כהן

טרנטה דואה | דני כהן

תרומתי כעורכת הספר:

דני הגיע אליי עם רעיון לסיפור, דמות מרכזית וכמה דמויות משנה, ותחילתו של כתב יד בלתי מגובש. לפני הכל – ישבנו יחד ולשנו את הרעיון מכל צדדיו כדי לאפשר תשתית שממנה תיוצר עלילה קוהרנטית שתחזיק רומן. מכאן דשנו עוד ועוד בחומרים שדני המשיך לייצר, וחקרנו אותם לעומק, במטרה לבנות שני עולמות ייחודיים המתמזגים זה בזה: עולם השגרה הישראלית האפרורי של הגיבור, שמעורבים בו הווה ירושלמי ועבר חיפאי, ועולם המסע הרגלי של הקמינו לסנטיאגו, הנחווה בין פורטוגל לספרד והופך למסע נפשי כבד משקל של הגיבור אל קרביו.

בעבודה משותפת, בפגישות פנים אל פנים ובישיבות מול שני מחשבים בשני קצוות של הארץ, בנינו יחד סצנה אחר סצנה, פרק אחר פרק, ורצף של עלילה סיפורית המזפזפת בין הזמנים והעולמות, ובעיקר בין עולם של מציאות לעולם של דמיון והזיה – עד לסופו המורכב והמפתיע של הסיפור, שמאמת את הגיבור עם תובנות על עצמו ועל חייו.

העריכה הייתה מעורבת ביותר, הן ברקימת העלילה ועלילות המשנה, הן באפיון הדמויות, הן ברתימת תחבולות ספרותיות להעשרת היצירה, הן בבניית מתח הדרגתי והן בשיוף סגנון הכתיבה הייחודי של המחבר. הצעתי לדני הצעות בקובצי הטקסט שערכתי וגם בעל פה, והן היוו כר נרחב לדיאלוג פורה, עמוק ומשמעותי.

תהליך עריכת הספר היה מרתק ומרגש עבור שנינו, עד כדי כך שהתחלנו לדבר בינינו בשפת הספר ובקודים המייחדים אותו ואת הדמויות שבו. התוצאה היא רומן מסע מקורי מאוד ומקסים במיוחד.
בין האנשים הכחולים | משה בר-חן

בין האנשים הכחולים | משה בר-חן

תרומתי כעורכת הספר:

משה הוא פיזיקאי, אבל גם כותב שמעריך ומכבד את המילה הכתובה ואת השפה היפה. הוא הגיע אליי עם כתב יד ארוך שעוסק בסיפור מרתק וחושף אורחות חיים לא מוכרים מהעיירה במרוקו של שנות החמישים וסודות מאחורי הקלעים של מבצעי העלאת יהודי מרוקו לארץ ושל טקטיקות הפעולה של המוסד בתקופה ההיא. ברור שנשביתי מיד.

עבודת העריכה של הספר הייתה אינטנסיבית, ונגד השעון, שכּן היינו צריכים להספיק ללדת את הספר לפני שאלד בעצמי… חרף הסד שתחם אותנו בלוח זמנים מלחיץ, לא ויתרנו על אף פסיק והעריכה הייתה מעורבת מאוד, יסודית ומושקעת. קיצצנו, עיבינו, ארגנו, בנינו, השחזנו, שייפנו, הבהרנו, הקפדנו על קצב נכון וסדר הגיוני של השתלשלות אירועים, על משלבי שפה השומרים על אותנטיות, על יצירת מתח הדרגתי ומפתיע ועל דמויות וסיטואציות שיאפשרו הזדהות. התהליך עשה סדר, והפך את הטיוטה, שהייתה בחלקה סיפורית ובחלקה תיעודית וכמעט אקדמית, לסיפור עלילה אחוד ומהודק, מותח ומרגש, המלמד דבר או שניים על עולמות מרתקים ורחוקים.

ביצענו גם את העריכה הלשונית ואת ההגהה המוקפדת, ובהמשך הפקיד משה בידיי גם את שלבי עיצוב העטיפה, עימוד הספר והתקנתו לדפוס. לשם כך נעזרתי בשירותי העימוד המקצועניים והדקדקניים של תלמה אשר ובשירותי עיצוב העטיפה של סטודיו פיני חמו המופלא, שהציב עטיפה לתפארת. בסופו של מבצע, נולד ספר יפה ומרתק ממש עם לידת בני הבכור.

עולם ההתעמלות של הילה | קרן גרשגורן

תרומתי כעורכת הספר:

קרן היא המנהלת, הבעלים והמקימה של "מעופפי חיפה" – מועדון התעמלות אקרובטית מהטובים בארץ, שלא רק זוכה בתחרויות עולמיות אלא גם מהווה בית חינוך חם, אוהב ומדרבן לילדים, ילדות, נערים ונערות. היא כתבה את רומן הנעורים הזה מהיכרותה האישית עם עולם ההתעמלות שהיא חיה יום-יום, שעה-שעה, ועם הילדות והנערות שהיא מאמנת ומחנכת כבר שנים רבות.

היא הגיעה אליי עם כתב היד שלה בידיעה שהוא נזקק לאותם מרכיבים שעושים את ההבדל בין טיוטה ראשונית לבין רומן ספרותי של ממש, ספר הראוי להיות מוחזק בידיה של כל מתבגרת באשר היא גם אם אינה יודעת לעשות אפילו גלגלון או עמידת ידיים.

ביחד, ובעזרת תחבולות ספרותיות, השקעה רבה ואהבה גדולה, עיבינו את העלילה, הוספנו דמויות, רקמנו יחסים, שתלנו מסרים, אבחנו והבחנו שפה ודיאלוגים, שיפרנו ניסוחים, חיזקנו עניין, בנינו מתח, יצרנו דרמה, ואפשרנו הזדהות והתרגשות.

זו הייתה לי עבודה מענגת, מאתגרת ומרגשת, ואני גאה על התוצרת המובחרת. אפילו שנעצרתי בשלב הגלגלון ואני (עדיין) לא יודעת לעשות פליק-פלאק וסלטה לאחור.

מחובר | יצחק קאול

תרומתי כעורכת הספר:

לאיציק קאול ולספרו התקשורתי התחברתי כחובשת כובע העורכת הראשית של ההוצאה לאור שבה יצא הספר, קונטנטו. הספר היה אחד משמונים הפרויקטים שעבדנו עליהם במקביל באותה עת והיו תחת אחריותי המקצועית, אבל הוא לא היה "עוד אחד" מהפרויקטים של ההוצאה; הוא היה הגדול והמורכב מכולם.

הספר החשוב והמרתק הזה נבנה בשלביו הראשונים במהלך פגישות שערך קאול עם העורכת בפועל הנהדרת רז הרוש. כל פרק שהיא סיימה לערוך – היא העבירה אליי, לבדיקה ומתן הערות והארות. בשלב מסוים הסתער קאול על מלאכת הכתיבה, ומילא מחְבּרות שלמות בשטף של כתיבה ובפירוט אינסופי – לא מחסיר אף פרט, אף נתון ואף קרדיט לאחרון העובדים או הספקים בחברות שניהל. הטקסט הארוך שהצטבר, ושמסר מסרים חשובים ורלוונטיים, יכול היה להיאגד לכרכים שהיו ממלאים מדף שלם בספרייה. היה ברור שיש הכרח בקיצור מסיבי. לפעמים כלֵי העבודה העיקריים של העורך הם מחק ומספריים.

לצד הצמצום, המיקוד וההידוק, נדרשה עבודת ארגון וסידור של תתי הפרקים ולפעמים הזזות של פסקאות שלמות או של משפטים בודדים למיקומים מתאימים יותר מבחינת ההקשר, הכרונולוגיה וההיגיון של הטקסט. לא פעם גם הבהרנו וחידדנו מונחים ותהליכים, כדי להנגישם לכל קורא באשר הוא מקהל היעד הרחב, וכן ליטשנו את השפה ודייקנו ניסוחים.

אחד האתגרים בעריכת הספר היה יצירת עניין בתוך היריעה הארוכה של המלל, שעשויה לא פעם לייגע את הקוראים. במקרים כאלה אני מצדדת תמיד בעירוב נרטיביות; ב"הרטבת" פרטים ותהליכים יבשים בטקטיקה סיפורית. וכמו שסיפור יכול לייצר גירוי לקריאה גם במקום שבו מדוּבּר על עניינים טכניים יחסית, כך גם הבאת הזווית האישית לתוך האמירה הכללית יכולה לייצר הזדהות של הקורא.

אתגר נוסף היה לדקדק בנכונות של כל פרט, שֵם, מקום, מִספּר וציטוט, מה שהצריך לעתים תחקיר קטן ואימות נתונים. המלאכות האלה נדרשו גם בשלבי המעבר הנוסף על הטקסט, לאחר שנערך לשונית והוגה. לבל נמעד בקטן כבגדול.

את הדרך הארוכה שעשינו עד להדפסת הספר הספקנו לסיים ערב לידתה של בתי השנייה. התוצאה המרשימה, לרבות עטיפת הספר הנושאת את השֵם הקצר והקולע שהענקתי לוֹ, מילאה אותי בסיפוּק כל הדרך לחדר הלידה.

מייקינג-אוף | שמואל אימברמן

תרומתי כעורכת הספר:

לפני הפגישה הראשונה שלי עם שמוליק נרשמה התרגשות אדירה מצדי. בכל זאת, לא כל יום מזדמן לערוך ספר של קולנוען מוערך במיוחד, שהיה בין היוצרים הנערצים עליי מאז שלמדתי קולנוע לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. במהלך עבודתנו המשותפת על ספרו, החליפו את יראת הכבוד מצדי תחושות של הערכה, אהבה וחברוּת.

שמוליק כתב אי אילו תסריטים בחייו, וכתיבה באשר היא לא זרה לו. הוא יודע לספר סיפור, יש לו מה לומר ויש לו סגנון. זה הורגש, כמובן, בטיוטת כתב היד שלו שהגיעה לידיי. ועם זאת, נדרשנו לעשות סדר בטקסט הראשוני, לבנות מחדש את הסיפור, לקצץ פה, להרחיב שם, לחדד, להדגיש, למחוק, להזיז פסקאות ופרקים למיקומים מתאימים יותר, לבנות דיאלוגים מדויקים יותר, להשתמש בתחבולות ספרותיות שמשדרגות את הטקסט, לשזור חוטי עלילה של זמן הווה שבו שמוליק מתמודד עם מחלת הפרקינסון וגילויה ושל זמן עבר שבו מתרחש סיפור חייו הכרונולוגי.

זה היה תהליך יצירתי מרתק ומקסים, ממש כמו ליצור סרט קולנוע. בכל פעם ערכתי מספר פרקים המהווים נתח של טקסט, ואחרי ששלחתי את הקובץ הערוך לאימייל שלו היינו קובעים שיחת טלפון ארוכה, שבּה הייתי מקריאה לו את כל הטקסט בגרסתו הערוכה, ובו-במקום היינו מתקנים את הטעון תיקון. כך התקדמנו חלק אחר חלק, עד שנולד ספר שלם ומושלם, אוטוביוגרפיה הבנויה ומוגשת במתכונת ייחודית וקולנועית, עם פלש-בקים, זום-אין וזום-אאוט, ותנועת מצלמה המספרת את סיפורם של שמוליק ויצירתו מזוויות צילום שונות.

סדרת ספרי בריאות | הוצאת שיחור

תרומתי כעורכת הספר:

שיתוף פעולה מוצלח בין מכבי שירותי בריאות והוצאת שיחור רתם אותי לתפקיד עורכת ראשית של סדרת ספרי בריאות, שיעדם הסופי הוא המבוטחים הזקוקים למידע אמין, ממוקד, ברור ונגיש מהרופאים המקצועיים ביותר בתחומם. למעשה, הגדרת המטרה וקהל היעד הייתה ההנחיה היחידה שקיבלתי בראשית הפרויקט, שארך שנה וחצי של עבודה אינטנסיבית ומרתקת. מהגדרה זו הייתי צריכה לצאת ולבנות את הקונספט, הפורמט והניהול של התכנים והצוות הגדול שעסק בהם.

בתחילה הכנתי קונספט אחיד לסדרה ושלד של תוכן עניינים ומבנה פרקים, שעל בסיסם אמורים היו הספרים להיכתב ולהיערך.

במקביל, פניתי לרופאים המומחים בתחומי הרפואה שהוחלט עליהם (פרופסור זמיר הלפרין לספר "מערכת העיכול", ד"ר חוליו וינשטיין לספר "סוכרת", פרופסור יצחק שקד לספר "כאבי גב" וכדומה), הצמדתי לכל אחד מהם עורך כותר בפועל, והנחיתי כל צוות של רופא וכותב-עורך כיצד לייצר ביחד את הספר "שלהם".

את כל הצוותים ליוויתי באופן צמוד והדוק, תדרכתי, הנחיתי, ייעצתי, פתרתי, ולבסוף קיבלתי מהם את החומרים המרכיבים את הספר – טקסט הכתוב בבהירות, טבלאות במידת הצורך, וכן הנחיות לאיורים עבור מאייר הסדרה (איגור קוביאר המצוין, שגם איתו עבדתי צמוד-צמוד).

את הטקסטים שהועברו אליי העברתי עריכה נוספת, מול עורכי הכותרים ומול הרופאים מחבּרי הכותרים, ומסרתי אותם לעריכת לשון ולהגהה. בינתיים בחרתי שלל תמונות רלוונטיות שיעטרו את הספרים בצבעוניות נעימה ויחיו את הטקסט בנוסף לאיורים הממחישים. הן התמונות והן הטקסטים הערוכים ומוגהים הועברו למעצבת הגרפית שעיצבה את הסדרה (נטע לזרוביץ הנפלאה), או לגרפיקאי נוסף שעבד אתנו, והכל שובץ בכל עמוד ועמוד כבמעשה אריגה משובח. את האריג הזה הגהנו פעם נוספת והתקנו לדפוס. בין לבין, ניהלנו לאורך התהליך דיונים ממקדי מטרה עם הנציגים ממכבי ומההוצאה, וכך הגענו לקו הסיום עם תוצאה משובחת – ספרים קטנים, יפים וחכמים, שחולקו במרפאות הקוּפה לגופם של נושאים ("מערכת העיכול" במרפאות גסטרו; "בריאות השד" ו"נערה מתבגרת" במרפאות נשים; "כאבי גב" במרפאות אורתופדיה וכדומה) ונמסרוּ כשי מסייע למבוטחים לפי העניין והצורך.

סדרת ספרי תיירות | הוצאת שיחור

תרומתי כעורכת הספר:

כשהוצאת שיחור החליטה לרענן חלק נכבד ממדריכי התיירות הידועים שלה וליצור סדרה חדשה, מעודכנת ועדכנית ליעדים הפופולריים בעולם, נקראתי לדגל, לשמש כעורכת הסדרה והמפתחת שלה.

מיד לאחר שנעניתי לאתגר, פצחתי במלאכת פיתוח הפורמט והקונספט, וביצירת המבנה האחיד של המדריכים שלתוכו ניצוק את התכנים. ביחד עם המו"ל בנינו את התבנית, בניסיון לפצח את הקוד הגנטי של התייר הישראלי בטיוליו ובבילוייו ביעדים נחשקים על פני הגלובוס, ובעיקר בערי אירופה הקלאסית. המצאנו מדדים וסקאלות, והרכבנו פסיפס בעל תמהיל מוצלח הממזג שלל הצעות למסלולים מפורטים, מידע שימושי נרחב והעשרת ידע היסטורי, גיאוגרפי ותרבותי על אתרים, מסורות ומנהגים. את הפיילוט למבנה ולתמהיל ערכתי על מדריך אמסטרדם, ועל השלד שלו "הלבשנו" את התכנים של יתר המדריכים.

בהמשך, פיקחתי על עבודת הכתיבה והעריכה של כותבי המדריכים (המתגוררים דרך קבע בערי העולם הרלוונטיות) ושל עורכי הכותרים, הערתי, הארתי, ייעצתי, הצעתי, תיקנתי ועקבתי אחר סבבי הכתיבה-עריכה-הגהה החוזרים ונשנים כל הדרך אל הדפוס. בסוף גם ערכתי בפועל את מדריכי לונדון, ברלין, צפון איטליה והיער השחור. למרבה השמחה, יכולתי לתרום להם גם מחוויותיי האישיות ומכיתות רגליי בשטח בערים ובחבלי הארץ המופלאים האלה.

בישולי הדרך, פויקה | גלעד מאירי

תרומתי כעורכת הספר:

גלעד, שכּינה את עצמו "מיטיב לסת" ותיאר את עצמו כמי שמטייל כבר עשרות שנים בכל העולם אך עבורו אין כמו לפצח זרדים למדורה בארץ הנהדרת שלנו, פנה אליי מצויד בשלל מתכונים שניסו הוא וחבריו לממש בטיוליהם הרבים ברחבי הארץ, ושגם קצרו הצלחה גדולה. כל מתכון בספר שבנינו, ״בישולי הדרך״, הוא גיבה בכמה מילים מקדימות, שמתארות את התוצר ומפליאות בשבחו, או בשבח ממציאו, או בשבח אופן ההכנה באווירת טיול בשטח עם קבוצה של חברים או משפחות.

אף שמעולם לא הייתי בשלנית גדולה, הסתערתי בעונג רב על הטקסטים שגלעד העביר אליי בתפזורת – מתכון אחר מתכון, עוד קטע מקדים, עוד מבוא לשער, עוד מסמך של אזהרות ואיסורים לבישול בשטח. הצעתי לו שנעבּה כל קטע וקטע ונערוך מכל אחד מהם מעין סיפורון קטן, שימחיש את נפלאות השטח והבישול בשטח ויתקשר ויקשר למתכון הספציפי המתנוסס לצדו או בהמשכו. וכך היה. שיתוף הפעולה בינינו תיבל כהלכה את מצרכי היסוד הבסיסיים והניב תבשיל משובח.

אחר כך סידרנו וארגנו את השערים ואת סדר המתכונים והסיפורונים, תיקנו, ערכנו לשונית והגהנו, וקינחנו בהזמנה לשיתוף פעולה דומה בספר הבא של גלעד – פויקה.
רקע

את שבבית ואני ששם – חנה קליימן (פיכמן)

תרומתי בכתיבה, בעריכה ובהפקת הוצאתו לאור של הספר:

"יום שמשי קלאסי סידרו לנו לנסיעה צפונה," היא אמרה לי במה שהתברר חצי שעה אחר-כך כיום הכי גשום וסוער בחורף 2020, "את חייבת לנסוע איתי לראות את שלושת הקברים 'שלי' ביער בית אורן, זה יתניע לך את העבודה על הספר."

לחנה קליימן-פיכמן אי-אפשר לסרב. הצטיידנו במסכות, ובפטור למשך כמה שעות מחדשות הסגרים-בידודים-הפגנות-ביבי-רק לא ביבי, ונסענו. הווישרים של האוטו לא זכרו גשם היסטרי כזה. הם נאלצו להתמודד איתו (בכבוד, יש לומר) בעליות הירוקות והמפותלות לקיבוץ הוותיק שעל רכס הכרמל, בואכה בית הקברות היפה שבחורשה. אבל זה היה רק הפרומו לירידות המפותלות בתוך צרורות של ברד כבד. "לא נורא," הסכמנו שתינו, צוהלות כמו תלמה ולואיז הדוהרות במדרון ערפל סמיך, "במלחמה הם סבלו יותר."

ביום שלמחרת הודעתי לה שהיא (שוב) צדקה. לא רק שההורים שלה סבלו בתקופת מלחמת העולם השנייה הרבה יותר מאיתנו, פריבילגיות שכמותנו – כשהוא היה שם, שבוי מעבר לקווי האויב, סופג עינויים וחקירות של הגסטפו, נאנח לרווחה בחוזרו לתאו בכלא הרומני, והיא הייתה כאן, בבית אורן, נקרעת מגעגועים, דאגה ואי-ידיעה – אלא גם שהגיחה החורפית שלנו מתוך הסגר הכפוי אל הלוקיישן הפתוח שבו קבורים שניהם – אבא אריה ואמא יפה, גיבורי הספר שלה, ולצידם אחיה מיכה – אכן התניעה לי את הכתיבה, העריכה וכל מה שביניהן.

שנתיים שלמות עברו מאז ההתנעה ההיא ועד שהתממש חלום הספר, שמנציח את הסיפור הכמעט לא-ייאמן על אהבה שלא מוצתה בימי מלחמה קיומית. אהבה, שתחילתה בפגישה מקרית בין חלוץ ציוני-סוציאליסטי שרק עלה מרומניה וכבר פנה להגשים בהדרכה בתנועת "דרור", בהקמת קיבוץ וכשליח במדים בריטיים בקבוצת "צנחני היישוב", ובין בתו המרדנית של רב העיר צפת, שבתגובה לתוכנית השידוך של אביה ברחה בחשכת ליל מבית הוריה החרדי ופנתה ללימודי חקלאות בנהלל ולעבודה והדרכה ב"משק הפועלות" בתל אביב; אהבה, שהמשכה בחליפות מכתבים פיוטיים מלאי כמיהות ותהיות מהבית לשם ומשם לבית, מבית אורן לשבי ברומניה ובחזרה, וסופה באסון קטלני על שפת הכנרת, כשמטוס קל התרסק על קהל הנאספים לטקס חגיגות העשור לצניחת "צנחני היישוב" במדינות אירופה הכבושות.

ולא שבזה הסתיימו הטרגדיות במשפחה של חנה קליימן-פיכמן, הקרויה על שם אותה שותפה מפורסמת של אביה לקבוצת "צנחני היישוב", שגם חלקה שולחן לימודים עם אמה בבית הספר החקלאי בנהלל. טרגדיות שכולן כרוכות במאבק האידיאליסטי-ערכי לדורותיו על הארץ הקשה והיקרה הזאת. אבל כמו שהסכמנו זו עם זו בנסיעת ההתנעה הגשומה שלנו צפונה: הם סבלו המון, אנחנו רק קצת, ובכל מקרה – ממשברים צומחים.

אז זהו, שאחרי שנתיים של עבודה – צמח לו ספר לתפארת (מזלטוב, יקירה אהובה). "את שבבית ואני ששם" שמו – שם שלדברי חנה ממחיש בול את סיטואציית האהבה הבלתי ממומשת של הוריה-גיבוריה. וכן, הם באמת גיבורים. והספר באמת מרתק ומרגש, וגם חשוב, ובימים קרים וסוערים משלנו הוא מזכיר שגם פעם היה פה לא הכי שמח, לפני שנולדנו, ובכל זאת, ואף על פי כן, ולמרות הכל…

© כל הזכויות שמורות ללילך רון ; אין להעתיק / לשכפל / להפיץ ללא אישור מראש ובכתב 2025
דילוג לתוכן