עריכה היא מלאכת ארגון הטקסט הכתוב והרכבת כל התכנים והמבנים לשלמוּת אחת באופן המשביח את היצירה. היא תופרת את כל חומרי הגלם התוכניים, שוזרת אותם זה בזה במרקם הנכון ויוצרת אריג שלם.
עבודת העריכה על רמותיה השונות כוללת, בין השאר, סידור הגיוני של מבנה הטקסט וארגונו בסדר וברצף הנכונים, השחזה, שיוף וביאור של התכנים, שיפור סגנון הכתיבה, חידוד הניסוח ודיוקו, בחינת חסרים תוכניים ודאגה להשלמתם, זיהוי כפילויות מיותרות והסרתן, שימוש בתחבולות ספרותיות למיניהן ופיתוח הדמויות והעלילה במטרה לטייב את ההיבטים הספרותיים של הטקסט, והכל כדי לשרת את התכנים ואת הסגנון ועל מנת להפוך את הספר לנגיש וקריא ולחזק את ההשפעה שמעוניין המחבר להטביע בקוראיו.
חלק מענפי העריכה עוסק בליטוש השפה, תיקון שגיאות הלשון והאחדה סגנונית, אבל העריכה הספרותית המעורבת מתייחסת גם להחלטות הכרוכות בבניית התכנים, לעתים אפילו מראשיתם, ותורמת לפיתוחם. עורך ספרותי מעורב ידאג שהסיפור לא רק יקלח ויזרום, אלא שגם יהיה חד-פעמי: ספציפי וייחודי, כזה הנבדל מאחרים ושפרטיו לא יכולים להיות מזוהים אלא איתו בלבד. הוא ינחה וידריך ואף יתרום משלו ל"הרטבת" טקסט "יבש", לבניית מתח גם כשהספר אינו סיפור בלשי, למשחק בין ידיעה לאי-ידיעה של הקורא והדמויות, לבחירה נכונה של המספר-הדובר ושל נקודת מבטו, לאפיון הדמויות, לפיתוח ושזירה של עלילות משנה, להענקת הֵקשרים המשליכים אור מעניין ומולידים תובנות, וליצירת אווירה מתאימה לסיפור – דרמטית במידה, וכזו המשרתת את אפיוני העולם הנברא בספר. הוא אף יסייע בהצבת דיאלוגים מתאימים, בשפה הנכונה לכל דמות ודמות ובהתאם ליחסים שהיא מקיימת עם יתר הדמויות ועם מיקומה בתוך העלילה, וכן ידאג למקד דגשים ולמצוא זוויות נכונות להעברת המסרים בהתאם לקהל היעד.
על העורך אף מוטלת האחריות להבחין ב"מוקשים" שעשויים להוות לשון הרע או פגיעה בצנעת הפרט, לאתֵר חוסר קוהרנטיות ועקביות ולזהות כשלים לוגיים שאינם מתיישבים עם עובדות המציאות הקונקרטית (בספר תיעודי) או עם המציאות הבדויה של הסיפור (בפרוזה) ואינם מתיישרים עם ההיגיון הפנימי של הטקסט.
לפעמים עורך טוב הוא כזה שכלֵי העבודה העיקריים שלו הם המחק והמספריים, ולפעמים מארגז הכלים שלו יישַלְפו דווקא הטישו, החזקת היד והטיית האוזן. תמיד עורך טוב הוא כזה שמבין שמאחורי כל טקסט נמצא אדם – אישיות שלמה, נפש רגישה וראש חושב בעל עמדות, טעם, העדפות ובחירוֹת. עליו לכוון, לנתב, להנחות, להדריך, לייעץ, להציע, להתוות, לטוות, להוביל ולעתים אף לכתוב באופן פעיל, ואת כל אלה לעשות מתוך דיאלוג מתמיד, פורה ומתחשב שהוא מכונן עם המחבר.
