יש הנוטים לראות ביכולת כתיבה טובה מתנת-אל, אך מיומנות כתיבה כמעט תמיד ניתנת לשיפור.
כותב ספרותי מוצלח ניחן בדרך כלל בכישרון לתווך בין רחשי לבו ומוחו הקודח לבין הקורא, באמצעות ארגז הכלים הבלתי נדלה העומד לרשותו, הכולל בין השאר שפה ולשון, עלילות ודמויות, תיאורים ודיאלוגים, רעיונות והיגדים, תחבולות ספרותיות למכביר ומעל לכל תשומת לב לפרטים, רגישות וחדות אבחנה. וכן, גם הטוב שבכותבים יזדקק לעין חיצונית ניטרלית שתאפשר משוב על היצירה.
כותב-מתעד או כותב בז'אנר הביוגרפיות, התחקירים או ספרי העיון, הוא האחראי על איסוף החומרים התוכניים, על התחקיר ועל סגנון הכתיבה. הכותב המתעד, או כותב הצללים, הוא החוליה המקשרת בין המחבר או נשוא הכתיבה, לבין העורך.
הכותב נפגש בפועל עם המחבר, או נשוא הספר, מראיין אותו, מתחקר ואוסף חומרים, וכותב את כתב היד בסגנון המתאים לדמותו. על הכותב לעדכן את העורך בפרטים ולהשלים את החסרים לפי הצורך, במקרה שמתגלים כאלה. מאחר שהוא האדם המעורה בפרטי הסיפור יותר מיתר בעלי המקצוע העוסקים במלאכה (העורך, עורך הלשון, המגיה, המפיק) – חשוב שהטקסט הערוך יוחזר אליו לאחר הטיפול העריכתי, לווידוא ואימות.
כותב מצוין בז'אנר התיעודי והביוגרפי ניחן בדרך כלל ביכולת ריאיון, תחקיר והוצאת פרטים מעניינים וחשובים מהמרואיין, וביכולת כתיבה טובה. עליו לדעת להבחין בין עיקר לטפל, לגלות הבנה כלפי המרואיין, לכוונו ולמקדו בדברים הרלוונטיים, להתמצא בחומר ומעל לכל להיות סקרן, חרוץ, רגיש ואמין.
